לרוע המזל, משמעות השאלה הזו בשביל העם הפלסטיני היא שעליו לשלם את מחיר שיתוף הפעולה של אדם בודד עם הנאצים! למרות שהיה מיעוט בקרב הפלסטינים ששיתף פעולה עם הנאצים, אי אפשר שאומה שלמה תשלם את מחיר בחירתם של מעטים. העם הפלסטיני (כמו רוב המדינות הערביות) לא רק סייע לבעלות הברית בכוח-אדם ובתמיכה לוגיסטית, אלא גם התעלם מהקריאה לג'יהאד נגדן שהכריז חאג' אמין באפריל 1941 ("קורבנות", עמ' 162).

היות שלעם הפלסטיני הובטחה עצמאות מלאה ב-1949, כמו גם הגבלות חמורות על ההגירה היהודית לפלסטין, בהתבסס על הספר הלבן משנת 1939, היה לו מניע לעזור לבעלות הברית לנצח במלחמה. בצבא הבריטי היו כמה חטיבות פלסטיניות, וההתנגדות הפלסטינית לכיבוש הבריטי הברוטלי פסקה כמעט לגמרי במהלך מלחמת העולם השניה.

העם הפלסטיני מתגאה בכך שנמנה עם המעטים שלא שיתפו פעולה בגלוי עם הנאצים. לעומת זאת, העמים והממשלות של צרפת, איטליה, יפן, רומניה, קרואטיה, צ'צ'ניה, בולגריה, שוויץ, ועוד, כולם שיתפו פעולה בגלוי עם הנאצים. הטרגדיה טמונה בכך שרבים מבני עמים אלה וממשלותיהם הובילו בשמחה את הגסטפו אל אזרחיהם היהודים. לכן לא הגון, שלא לומר נפשע, לנצל את התנהגותו של חאג' אמין כדי לגנות את העם הפלסטיני לנצח כנאצי, תוך התעלמות מבחירותיהם של רוב עמי אירופה וממשלותיהם, ששיתפו פעולה בגלוי עם הנאצים.

ראוי להזכיר בהקשר זה שיוזף סטלין, המנהיג והדיקטטור הסובייטי, הגלה בכוח את תושבי הקווקז לסיביר, כעונש קולקטיבי על שיתוף הפעולה שלהם עם הנאצים במלחמת העולם השניה. למרות זאת, אותם אנשים הורשו לשוב לבתיהם ב-1958, כשהיקף פשע המלחמה נודע לחרושצ'ב, שירש את מקומו של סטלין בשנות ה-50. אם לאנשי הקווקז הותר לשוב לבתיהם תחת שלטון קומוניסטי, למה הפליטים הפלסטינים לא יכולים לשוב לבתיהם תחת שלטון ישראלי?

למרבה האירוניה, התגלה שכנופייתו היהודית של שטרן (הערת המתרגמת: לח"י) קיבלה מימון ונשק מהפאשיסטים באיטליה כדי להתנגד למנדט הבריטי בפלסטין. למעשה, כנופייתו של שטרן שיתפה פעולה עם הנאצים והפאשיסטים בעוד שאחיהם היהודים סבלו דיכוי במחנות ריכוז נאציים. חשוב לציין שבזמן שהאמריקאים, הבריטים ובעלי בריתם הערבים עסקו בבלימת תנועתו של שועל המדבר (ארווין רומל) בצפון-אפריקה, מנהיגה של כנופיית שטרן, יצחק שמיר, ומנהיג האצ"ל מנחם בגין עסקו בהטמנת מארבים לחיילים בריטים, בפיצוץ מסילת האספקה החיונית חיפה-קהיר ובהפעלת טרור על בריטים ועל אזרחים פלסטינים. ("קורבנות", עמ' 171). גישתם של מנהיגי לח"י לשאלת שיתוף הפעולה שלהם עם המשטר הפאשיסטי ניתנת לתיאור כ"אויבו של אויבי הוא בעל בריתי" ("ימי הכלניות", עמ' 377 הע').

היות שממצאים אלה מתחילים להיחשף רק לאחרונה (ונותרו עלומים בקהילות יהודיות רבות), אנחנו רואים לנחוץ להביא ציטוט ישיר מפי אחד ההיסטוריונים הפרו-ישראלים ביותר, מרטין גילברט, שכתב:

"אברהם שטרן, שהוביל את פיצול הלח"י (שנודע גם בכינוי כנופיית שטרן) מהאצ"ל, ניסה ליצור קשר עם איטליה הפאשיסטית, בתקווה שאם מוסוליני יכבוש את המזרח התיכון הוא יאפשר להקים מדינה יהודית בפלסטין. כשכוחותיו של מוסוליני הובסו בצפון אפריקה, שטרן ניסה ליצור קשר עם גרמניה הנאצית, מתוך תקווה לכרות ברית עם היטלר שתוביל להקמת מדינה יהודית לאחר שהיטלר יביס את בריטניה. לאחר ששני חברים בכנופיית שטרן הרגו את המפקד (הבריטי) של משטרת תל אביב ושניים מקציניו, נתפס שטרן עצמו ונהרג. ממשיכי דרכו (ובראשם יצחק שמיר שהוביל את הכנופיה לאחר מותו של שטרן) המשיכו בדרך הטרור. (Israel: A History, pp. 111-112)

מה שמכעיס ביותר פלסטינים וערבים רבים הוא הוא העובדה שזכר השואה מנוצל כדי להציג את הפלסטינים כנאצים. ישראלים רבים מולעטים בהשוואה ובשיטת תעמולה מסוכנת זו עוד בהיותם ילדים בבית הספר, בעיקר בעת הביקור במוזיאון השואה ביד ושם. תמונות רבות בגודל טבעי של חאג' אמין לצידו של היטלר מוצגות ביד ושם שבמערב ירושלים, לא הרחק מדיר יאסין. יש מן הצביעות בהטלת האחריות לבחירתו האומללה של חאג' אמין על הפלסטינים, בעוד שישראלים ויהודים מתמידים בעוורונם נוכח הבחירות שבחרו כמה ממנהיגיהם במהלך מלחמת העולם השניה.

לינקים שקשורים לנושא:

• ציטוטים מדברי ציונים: שימוש לרעה בתנ"ך ובשואה

• זאב ז'בוטינסקי מתגאה במדי הפאשיסט שלו

• העתק סרוק של מסמך ששלחה כנופיית שטרן, ובו בקשה לשיתוף פעולה עם גרמניה הנאצית